מתן שוויון לזקנ ים באמצעות הנ גשת יכולות כאידיאל מוסרי

פורסם בתאריך 04/28/2022 ע"י נ תן קסל בקטגוריה הגיל השלישי | צפיות: 515 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: שוויון לזקנ ים, משמעות לחיי הזקנ ים

מתן שוויון לזק× ים באמצעות ה× גשת יכולות כאידיאל מוסרי

על שוויון ואי שוויון: מבט פילוסופי.

מחבר: × תן קסל

טל: 052-6242650

תאריכ: אפריל 22

מבוא

"בושה, על המעטפת התרבותית המחתימה והמכתימה את קטגורית הזיק× ה ו× ציגיה הזק× ים כקורב× ות של מצב א× ושי של קיפוח, × ישול, הדרה, השפלה, הדחקה והרחקה; והכול בגי× ה של א× ושיותם המפוקפקת, הסדוקה והמובסת; א× ושיות המכווצת למיטת סדום של דמו× יזציה, פאתולוגיזציה, מדיקליזציה ואי× פ× טיליזציה." (חיים חזן 2021)[i]

עבודה זו תדון בסוגיית המעמד החברתי והכלכלי של הזק× ים בארץ ותעמת את השקפות העולם התועלת× יות עם הדאו× טולוגיות [קא× ט ורולס] והפתרון הרדיקלי של אמרטיה סן המתייחס לסוגיה מזווית רחבה יותר המדגישה את הרווחה ואיכות החיים על חשבון סוגיות מופשטות של צדק וחלוקה כלכלית. שוויון דמוקרטי על-פי אמרטיה סן ( 1933 Amartya Kumar Sen), הוא הסרת החסמים המו× עים מב× י אדם ובכללם זק× ים - ובמיוחד מדיירי המוסדות לזק× ים - גישה לפעילויות חיים מה× ות ומשמעותיות שבלעדיהן אין כל טעם לחייהם.

אי שוויון דמוקרטי כלפי אוכלוסיית הזק× ים מתבסס על אפליה על רקע גיל, מה שמכו× ה ,Agism אכ אפליה כזו אי× ה × חלתם של הזק× ים בלבד. בחברה המערבית סובלות אוכלוסיות חלשות ומוחלשות מאי שוויון זה גם על רקע מגדרי ( (Sexism, על רקע × טייה מי× ית, על רקע סוציואקו× ומי, דתי וכדומה. אי שוויון דמוקרטי ביחס לזק× ים מתבטא בככ שאין כל דאגה מצד המדי× ה לאפשר לאוכלוסיית הזק× ים מימוש יכולותיהם, מצב שבו × מ× עת מרובם גישה לפעילויות חיים משמעותיות ומספקות שבחפצם לקחת בהן חלק. במידה וזקן במוסד, אפילו במוסד סיעודי מעו× ין ויכול לעבוד, חובה מוטלת על המוסד לאפשר לו זאת באמצעות ב× יית מתחם "Work Shop" אשר ישתף גם עסקים מהקהילה כלומר יאפשר לזקן המעו× ין להשתתף בפעילות כלכלית שאר כל ב× י הקהילה.

מכאן עולה שאלת המחקר: מהו היחס הראוי לזקן בחברה צודקת?

את תופעת ה"גיל× ות" × יתן להסביר באמצעות תאוריות מש× י תחומים עיקריים: התחום הפסיכולוגי והתחום הכלכלי-חברתי. השילוב בין שתי הסיבות לגיל× ות × ובע מהבחי× ה הפסיכולוגית על פיה הבסיס לתופעה הוא הפחד מהמוות והרתיעה מחולשתם ו× ראותם של הזק× ים, ה× חווה במיוחד על ידי ב× י גיל הבי× יים (60-50) מחד ובין התפישה התועלת× ית של החברה המערבית, הרואה בזק× ים קבוצה שמכלה את עוגת התקציב הלאומית, מאידכ. הפחד מהמוות הוא מ× יע עקרי להרבה ממעשיו ופעולותיו של האדם. חזן[ii] בספרו "הזק× ה כתופעה חברתית" כותב "...× וגע לחרדה הפ× ימית הקיומית, המעורבת בכל התייחסות של× ו לזק× ה. החרדה מתמקדת במה שהזק× ה מייצגת ומסמלת בעיקר בכל ה× וגע לתפישה הזיקה בין זיק× ה לבין מוות." תפישה זו יכולה להסביר את מימדי העו× י אותו חווים הזק× ים בישראל. מדו"ח הביטוח הלאומי (2019) [iii] עולה כי כ-18.8% מהאזרחים הוותיקים מעל גיל 65, חיים מהכ× סה פ× ויה שהי× ה מתחת לקו העו× י. לשם השוואה, תחולת העו× י הכללית עמדה בש× ה זו על 21.1% וכלולים בה 30% מילדי ישראל החיים מתחת לקו העו× י. מכאן × ובע שיש יותר זק× ים מתחת לקו העו× י מאשר שאר אוכלוסיית המבוגרים וזאת משום שהממשל בישראל אי× ו תומכ כראוי בזק× ים חסרי האמצעים עקב היותם חסרי גמלה תעסוקתית וחסרי יכולת לשפר את מצבם בכוחות עצמם מסיבות רבות (× מצאים מחוץ למעגל העבודה, סובלים מבעיות בריאות ועוד...) . לפיככ, הם × תו× ים, למעשה, לאי שוויון דמוקרטי.

מכיוון שככ - חשוב להדגיש את הפן הפילוסופי של המחקר והמקרה ה× דון מהווה רק מקרה מבחן לעמדות עקרו× יות יותר.

הגישות הרווחות בטיפול בזק× ים היום מתמקדות בעיקרן בבריאותם ורווחתם הכלכלית ללא שימת דגש מספק על מתן אפשרות וחשיפה לפעילויות חיים חברתיות, תרבותיות וקוג× יטיביות. רולס (Rawls) בספרו "תיאוריה של הצדק "[iv] מצדד בתשלומי העברה מאוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות חלשות כגישה המבססת את רווחתם הכלכלית של הזק× ים. אולם תמיכה כלכלית אי× ה מספקת את המכלול המשמעותי הדרוש לרווחת חייהם של ב× י האדם ובמיוחד הזק× ים, החיים במסגרות מוסדיות, גם אם צרכיהם הבסיסיים מסופקים להם: קורת גג, תזו× ה ובריאות × אותים. למעשה, הם × ותרים מ× ותקים מכל מערכות חייהם הקודמים. × יתוק זה מן הפעילויות המשמעותיות בחייהם פוגם באיכות חייהם. איכות חיי הזק× ים אי× ה יכולה להימדד אכ ורק במו× חים כלכליים ובריאותיים, כגישתו של רולס, אלא במימוש "גישת היכולות" על-פי מש× תם של Martha Nussbaum, Amartya Kumar Sen

במחקר זה, יעומתו שתי הגישות בהתייחסות לאוכלוסיית הזק× ים: גישת תיאוריית הצדק מבית מדרשו של רולס וגישת היכולות על פי מש× תם של סן ו× וסבאום. אבקש לבחון תיאוריות אלה באמצעות מתודולוגיה משולבת; קריאה ביקורתית ו× יתוח שתי הגישות הפילוסופיות הללו.

× יתוח ביקורתי של הפרוגרמה התפעולית של משרד הבריאות לחלקות אשפוז מצביעה על ככ שהתפיסה הכללית × שע× ת על "תאוריה של צדק" של רולס, אשר אי× ה מספקת את המימד ה× וסף של השוויון, דהיי× ו: מימוש יכולות הזק× ים. על כן יש צורכ בשי× וי כיום, מתרכז הטיפול בזקן במוסדות הציבוריים ובמיוחד במחלקות הגריאטריות: מחלקות לסיעוד ומחלקות ללוקים בדמ× ציה, כמעט אכ ורק בצרכיו הפיזיים ומעט מאד בצרכיו הרוח× יים, ה× פשיים והרגשיים. כתוצאה מככ – זקן ה× כ× ס בשערי מחלקה סיעודית × ידון לחיים משמימים מרוק× ים מתוכן הגורמים לדעיכתו המהירה מדי. זה הגורם המ× יע אותי לחפש ולמצוא פתרו× ות מעשיים לסוגייה א× ושית כואבת זו. אביבה קפלן בספרה "מבוא לגן עדן""[v] מצביעה על אובדן הזהות של דיירי הדיור מוגן, ובמיוחד אלו ש× שארו לבד (אלמ× ות ואלמ× ים) ב× יסיו× ם לשרוד במציאות שאי× ה מאפשרת הזדהות ל× וכח חרדת המוות השוררת על כולם. על מ× ת לע× ות על שאלת המחקר י× ותחו שתי הגישות בביקורתיות ותוכ עימותן זו מול זו כשהפרוגרמה עצמה משמשת מקרה מבחן להיבטים שעולים בשתי התאוריות האלו. סוגיית הגיל× ות היא הרקע ממ× ה צומחת הבעיה. תשלומי ההעברה ש× ועדו לשרת את הזק× ים אי× ם מספקים ובהמשכ אצביע על הסיבות לככ. הסוגיה מרכזה בהבח× ה בין שתי תיאוריות של צדק ביחס לעזרה לקשישים. התעמרות בקשישים הייתה עוד לפ× י היות המושג גיל× ות אכ עצם המשגת התופעה מאפשרת ל× ו לטפל ולהתמודד איתה בדרכים מעשיות.

עבור רולס, חלוקה לא הוג× ת מקובלת כל עוד לכל אחד יש אותן הזדמ× ויות להשיג "חיים טובים" בעוד הרעיון המהותי של סן הוא שמשאבים הם חסרי תועלת / ערכ אלא אם כן אפשר להמירם בהזדמ× ויות התומכות בהשגת התפקודים הרצויים, כלומר :מטרותיו, רצו× ותיו ויכולותיו של האדם בחייו. עבור סן, התפקודים כוללים מגוון רחב של פעולה א× ושית המשלבת הן היות והן עשות; להיות מוזן כראוי ולאכול הם ש× י תפקודים כאלה. × וסבאום- 2007) 2011) פיתחה את גישת היכולות מאז ש× ות השמו× ים. הן סן והן × וסבאום מדגישים את שוויון ההזדמ× ויות, את ריבוי הרצו× ות הא× ושיים ואת ההבדל ביכולותיהם של א× שים לרדוף אחריהם.

ל× וסבאום, לעומת רולס, יש פרספקטיבה אתית אריסטוטלית מובח× ת יותר. ללא קשר לריבוי הבסיסי של הטבע הא× ושי, היא רואה בתפיסה זו אפשרות להבהיר יכולות א× ושיות חיו× יות, כלומר את היבטי החיים שהופכים אותם לשווים לחיותם. עבור × וסבאום, [vi]על היכולות להיות ממומשות על פי המטרות של כל אדם על כן יש להמיר את היכולות לתפקודים כדי להגיע לאודימו× יה של × וסבאום. חשוב להדגיש כי התפקוד הוא המימוש בפועל של היכולת המהווה אפשרות פוט× ציאלית שהפרט בוחר אם ברצו× ו לממש אותה או לא.

היכולת לתפקד משלבת את מימוש יכולת האדם עם האמצעים לעשות זאת. יכולת היא מושג רב ממדי. היכולת כרוכה בעוצמת התשוקה, האמצעים והגישה. היכולות של דיירת בית מוגן או דיירת של בית סיעו